שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

אינני אדם מקולקל. אינני אדם בעל צרכים מיוחדים. אני אדם שונה!

למרות שכנראה (כרגיל) לא יהיה ניתן לראות זאת בהמשך, שורות אלה נכתבות, תוך קושי רב ועם המון מאמצים, אך גם עם צורך נואש להוציא את הדברים הבאים החוצה. קושי זה, אשר ניכר אצלי יותר או פחות, בזמנים שונים, לבטא את עצמי בכתובים, הנו חלק ממה שנתפש בעיני רבים כאחת מלקויות הלמידה מהן אני סובל. ואני טוען, ואמשיך לטעון כי אין דבר כזה לקות למידה, ובוודאי שאינני סובל ממי וממה שאני. אני אדם שונה. אני אדם השונה מן האדם הרגיל ברחוב, בחיווטים במוחי, באופן בו אני קולט את הסביבה, בסגנון בו אני לומד דברים ובהמון דברים נוספים, חלקם ניכרים יותר וחלקם ניכרים פחות. אני רוצה לנסות כאן לתאר מדוע שונות זו צריכה להיות לגיטימית ולא לסבול מכינויים חלקיים, שיפוטיים, שלייליים או מתוקנים פוליטית. אני מעוניין להמשיך ולטעון כי המאבק בסטיגמה ובסטריאוטיפ חייב לעבור דרך שינויי ז'רגון עמוקים וחד משמעיים, אם יש בכוונתו לשנות משהו בהבניה החברתית הנהוגה במקומותינו ביחס לסוגיות של נכות ומוגבלות. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , , , , , , ,
אין תגובות

מי בכלל צריך את כל הטקסט הזה?

בני אנוש נוהגים לפעול מתוך מגוון שלם של מניעים ו"מנגנוני הפעלה". אחד הדברים המרכזיים המפרידים אותנו, בני הקשת האוטיסטית, משאר בני אנוש, הוא אותם מנגנוני הפעלה. זה אמנם לא יהיה נכון להגיד כי ישנו מנגנון המאפשר כל פעולה בקרב נוירוטיפיקלים ומנגנון אחר, המתאים לכל אנשי הנוירודייברסיטי, אולם אני סבור, לאור הרבה זמן שיחות ומחשבה בנושא, כי ניתן לאפיין כמה "קווים כללים" המפרידים שתי אוכלוסיות אלו. ברמה העקרונית, חלק ניכר מהפעולות שנוירוטיפיקלים עושים, נובעות מתוך אינטואיציה ותת-הכרה. נוירוטיפיקלים מצליחים לפעול בלא השקעת מחשבה מוקדמת בפעולתם, ולעיתים אף אינם מודעים לעצם עובדה זו. לעומתם, אנשי הספקטרום האוטיסטי, ואחרים מתחום הנוירודייברסיטי, עלולים למצוא אופן פעולה שכזה, כבלתי אפשרי. גם אם המחשבה נעשית כהרף עין (כתוצאה, בדרך-כלל, של תרגול מתמשך), עדיין נדרשת מחשבה מסויימת בכדי להפיק פעולה כלשהי. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי
*
תג(ים): , , , , , , , ,
יש 4 תגובות

הזכות לחיים עצמאיים כערך עליון

הקדמה: אני רוצה לחרוג ממנהגי (אם כי לא בפעם הראשונה), ולהקדיש פוסט זה, באופן אישי, לדניאלה ברפמן. ידידת נפש הפועלת ללא לאות, לקידום החיים העצמאיים עבור אנשים עם מוגבלות בישראל ובכלל.

ב30 בחודש מרץ בשנת 2007 חתמה ישראל, יחד עם מדינות נוספות, על אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. למעשה, ישראל והמשלחת ששלחה, היו בין התורמות המרכזיות ביותר לניסוח אמנה זו. אמנם גם באמנה זו ישנן לקויות בולטות ביותר בנוגע לתיקון מצבם של אנשים עם מוגבלויות (אימרה השגורה בפי מזה שנים היא שמי שאינו טועה, סימן שאינו עושה), אך בליקויים אלה איני רוצה לעסוק כאן. אומר רק שלדעתי האישית, כל עוד פרוטוקול הרשות של אמנה זו נשאר בגדר רשות וכל עוד ישראל אינה חתומה גם על פרוטוקול זה, הרי שחלק ניכר מן האחיזה שיש לאמנה זו בחיי אנשים עם מוגבלות בישראל, נעקר מן השורש. אני כן רוצה להתמקד בנקודה אחת מאוד חשובה אותה מביאה האמנה לתוך התודעה הציבורית הישראלית ובה עשויה האמנה, גם ללא פרוטוקול הרשות, להביא לשינויי משמעותי בחייהם של רבים מהאנשים עם מוגבלות, גם בישראל. נקודה זו היא הזכות לחיים עצמאיים ולהכלה בקהילה. אני סבור שהיתה זו טעות לכרוך שתי זכויות אלה זו בזו, שהרי ניתן וצריך לאפשר את כל אחת מן הזכויות הללו גם בנפרד מן השניה, ובכל זאת ראוי להתעמק בזכויות אלה. אני אתמקד כאן בזכות לחיים עצמאיים היות וזו נראית לי זכות יותר בסיסית וחדשנית. יש מי שרואים בשתי הזכויות הללו אותה מידה של חדשנות וחשיבות, וזה בסדר, אני חושב אחרת.. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , , , , , , , , , , , ,
יש 2 תגובות

עוברים דירה

לכל קוראיי היקרים שלומות

בלוג זה עבר דירה והוא נמצא מעכשיו בכתובת:
http://ronen.acisrael.org

כתובות מישניות (של פוסטים, תגובות, ערוצי RSS, נושאים וכד') שונו בהתאם.

אנא, עדכנו קישורים, מועדפים, גרגרנים והפניות שונות.
תודה מראש.

*
שייך לנושא(ים): כללי, מערכות (חוסר) הפעלה
*
תג(ים): , ,
יש 2 תגובות

רעיון לפודקאסט חדש

אחד הדברים שקרו מאז עברנו דירה לפני כמה חודשים, הוא רכישה של שני מכשירי אייפון. העניין שמכרו לי משהו שבכלל לא הייתה לי שום כוונה לרכוש, הוא נושא מעניין, אבל לא בזה אני רוצה לעסוק עכשיו. המכשיר הזה הוא בדיוק מסוג הגאדג'טס שתמיד עניינו אותי, אז התחלתי לחקור אותו קצת. וככל שהתעמקתי יותר גיליתי יותר שהוא מוצא חן בעיניי בתור פלטפורמה ניידת ונוחה, אבל הוא זקוק לתכנים. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי
*
תג(ים): , , , , , , ,
אין תגובות

יותר מידיי מילים בתוך הראש

שלשום חגגנו לקרן טל את יום הולדתה החמישי. לפי החלטה מוקדמת, החגיגה הזאת (שבמקרה היתה גם אות הפתיחה לחופשת הפסח) התרחשה בקיפצובה, שם חגגו קרן טל, אחותה מיה שכמעט בת 7 ואמם (אני העדפתי לא להימצא בסביבה כ"כ רועשת ורבת גירויים וניצלתי את ההזדמנות (ניצול מחושב מראש כמובן) לגשת עם אבי לצרעה מערכות אקטיביות…). להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, משפחה (גרעינית ומורחבת)
*
תג(ים): , , , , , , , , ,
אין תגובות

קצת על זמנים, תכנון, צרכים מיוחדים, כיתה א' ואטימות המערכת

החופש הגדול כבר החל. עיסוקים לילדה בת שש בטרם עליה לכיתה א', הם משימה לכל הורה הנמצא בשלב זה, אבל אצלנו (כרגיל) הדברים מעט יותר מורכבים. במשך מרבית שנת הלימודים האחרונה, נאלצנו "לריב" עם המערכת, עד שזו הבינה כי "שילוב יחידני" איננו פתרון הולם דיו עבור מיה ועבורנו. בסופו של דבר הגענו להסכמה זו עם המערכת אשר תרשום את מיה לכיתת PDD בבית ספר של החינוך הרגיל – מקום בו אנו רואים כפתרון ביניים שיכול להיות יעיל ביותר, במידה והכיוון אותו נוקט הצוות באותה כיתה ובאותו בית ספר, אכן הולם. במהלך אותו תהליך מורט עצבים, עם מערכת החינוך המקומית, ערכנו אף ביקור עצמאי במקום כזה, המתנהל באופן שמאוד מצא חן בעינינו ולהערכתנו, ככל שנגיע יותר קרוב למודל הזה, כך ייטב למיה ולסביבתה. אז המערכת נראית כאילו היא מסכימה איתנו סוף סוף, אלא מה… להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): מערכות (חוסר) הפעלה, משפחה (גרעינית ומורחבת), רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , , , , ,
יש 6 תגובות

אכן: האם זו מציאות או עדיין חלום או: מתי כבר תבינו שנגישות זה לא רק רמפות?

הבהרה והתנצלות מראש: אני כותב את הפוסט הזה מתוך כוונה ותקווה לתרום בכך משהו לשינויי. אין לי כל כוונה, גם אם הדברים ייקראו כך (ואני מאוד מצטער על כך שאינני מסוגל לכתוב אחרת), לפגוע, למתוח ביקורת לשם ביקורת ו/או להעליב. כל רצוני הוא שהדברים יובנו כפי שהם בכדי שהמסקנות הנכונות יוסקו והדברים יישתנו בעתיד…

היום מתקיים במכללת תל-חי בשיתוף מטה מאבק הנכים, כנס תחת הכותרת: "המאבק לשוויון זכויות: מציאות או חלום? מבט ביקורתי על מאבק הנכים בישראל" ושוב, כהרגלם של כנסים אקדמאיים מקצועיים, את הנכים עצמם השאירו לפאנל בסוף….. אחרי רשימת דוברים "על"… לזה אנחנו כבר מורגלים וממשיכים לחלום על היום שבו גם בישראל, בכנסים אקדמאיים שעוסקים בנכויות, ישולבו נכים בין הדוברים ולא בפאנל בסוף היום. ומכיוון שקירוב הנושא גם אל הפריפריה בה אני חי ולא רק לעיסוק במרכז, חשוב לי לא פחות מחלקים אחרים במאבק וגם בשל מעורבות מטה המאבק בכנס, הגעתי לכנס הזה עם המון תקווה. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , ,
יש 7 תגובות

מאפייני הספקטרום האוטיסטי – לא משהו חדש כל כך

הנה כמה מן המאפיינים של אוטיזם, ברמות תפקוד שונות, כפי שהם מבוטאים בעיניי אנשי מקצוע הבאים במגע עם אנשי הספקטרום האוטיסטי (היות ואני עצמי א”ס, אני מרשה לעצמי לכתוב חלק מזה בגוף ראשון): להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי
*
תג(ים): , , , , , , ,
יש 4 תגובות

970

פוסט זה אינו עוסק בקו האוטובוס המחבר בין שתי השכונות של חסידי ויז'ניץ. גם בשנה בה הסתיימה בנייתה של האוניברסיטה האיסלמית הוותיקה ביותר אינני מתכוון לעסוק.

אני מתחיל כעת לצאת לאיטי מתקופה ארוכה של חוסר יכולת לכתוב. אני לא סבור שאוכל לשוב אי פעם לכתוב בקצב שבו עשיתי זאת בשנים האחרונות, אבל אני כן מתחיל, לאט לאט לחזור לכתוב. אבדן היכולת הזו, קשור קשר הדוק לנושאו של פוסט זה… בעצם, הפוסט הזה נכתב בעיקר בכדי לפרוע חוב. יש כאן בבלוג כמה וכמה פוסטים אשר עסקו במאבקי להכרה בנכותי מהמוסד לביטוח לאומי. היות והמאבק הזה הסתיים לאחרונה, אני רוצה לסיים גם את הסיפור כאן, בבלוג – סיפורו של מאבק שארך 970 ימים. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , , , , ,
יש 2 תגובות