הנה כמה מן המאפיינים של אוטיזם, ברמות תפקוד שונות, כפי שהם מבוטאים בעיניי אנשי מקצוע הבאים במגע עם אנשי הספקטרום האוטיסטי (היות ואני עצמי א”ס, אני מרשה לעצמי לכתוב חלק מזה בגוף ראשון):
- ייתכנו קשיים בדיבור ובהבנת השפה. ליקויי בהתפתחות הדיבור והשפה הוא אחד הסממנים המוקדמים של אוטיזם. כאשר אנשים בספקטרום האוטיסטי מדברים, ייתכן כי שפתם לא תהיה מובנת. אנשי הספקטרום האוטיסטי גם אינם מבינים תמיד את זולתם – במיוחד כאשר מדובר בפירושים נסתרים.
- הצמדות לחוקים כתובים. אנשי הספקטרום האוטיסטי זקוקים למערכות סגורות ומובנות של חוקים. כאשר הם מבינים את החוק ויודעים לכתוב, תהיה להם נטיה לכתוב את החוק.
- צורך ויוכלת להיות פרקי זמן ממושכים לבדם. אנשי הספקטרום האוטיסטי, זקוקים לפרקי זמן של בדידות ושל היסגרות בבועתם. פרקי הזמן הללו יכולים לנוע בין שניות בודדות לחודשים ארוכים ואפילו לחיים שלמים בתוך הבועה. בפרקי זמן אלו, אנו נוטים לחשוב רבות ולעשות דברים שלא נוכל לעשות בזמנים אחרים.
- ננטיה לפעולות בלתי שגרתיות ובלתי הגיוניות. אוטיסט יכול לנהוג לפי קו לוגי אשר לעיתים מובן רק לאוטיסט הנוהג באופן זה. קוי חשיבה לוגיים פנימיים, כאלה אותם איננו יכולים תמיד להסביר כלפי חוץ, יכולים להוביל את אנשי הספקטרום האוטיסטי גם למהלך ארבעים שנים במדבר, בלי שאף אחד יבין למה.
- הסוואת הקשיים באמצעות כלים לא שגרתיים. בכדי להסוות על קשיינו, בעיקר בדיבור ובהבנה, אנשי הספקטרום האוטיסטי נוטים להשתמש בכלים לא שגרתיים. אנו יכולים להשתמש גם במסך עשן בדברינו אל זרים, רק בכדי שלא יבחינו בקושי שלנו ובמוזרותינו.
- פיתוח תחומי עניין צרים ומוזרים. בעיקר כאשר אנו לבדנו, אנו מסוגלים ליצור דברים מרהיבים, רק משום שאנו מתעניינים בהם. בהיותינו בודדים בראש ההר, נוכל לכתוב את החוקים המדריכים אותנו, אפילו באבן הקשה ביותר.
- הצפה רגשית ו/או חושית יכולה לגרום לנו להתפרצויות זעם. כאשר סביבתינו אינה תואמת את מאפיינינו אנו מסוגלים להתפרץ ואף להרוס דברים עליהם עבדנו קשה. כאשר אנו מוצפים בגירויים חושיים חזקים מידי, ובפרט אם הדבר מלווה בהתנהגות של גורמים סביבינו אשר אינה תואמת את אמונותינו ודרכינו, אנו מסוגלים להתפרץ ולשבור את כל מה שעומד בדרכינו – גם אם הוא הדבר החשוב ביותר שעשינו בחיינו.
יש הטוענים לאחרונה, כי אוטיזם מתפשט היום הרבה יותר מבעבר – ויש לעצור מגמה זו. אני טוען, כי היום אנו פשוט שמים לב לדברים שקודם לא ייחסנו להם כל חשיבות. החברה המודרנית, ועוד יותר מכך, החברה הפוסט מודרנית, מייחסת חשיבות רבה ליכולות חברתיות סטנדרטיות ופחות חשיבות ליכולות שכליות לא שגרתיות. מכאן שאנו פשוט שמים לב יותר לקיומם של אנשים שאותם הכישורים החברתיים נעדרים אצלם – שמים אליהם לב בכדי להדירם מן החברה. אבל קיומם הבלתי מובחן של אנשי הספקטרום האוטיסטי – עתיק הוא כמניין דורות בני האדם.
פרופ' סיימון בארון כהן, מבכירי חוקרי האוטיזם בימינו, כבר חקר לפני זמן רב את מאפייניו האוטיסטיים של אלברט אינשטיין. הניתוח הזה בעייתי משהו, היות והוא נותן לגיטימציה לאוטיזם ברמות תפקוד גבוה. ומה עם אוטיסטים שאינם מסוגלים לכך? האם מהם צריכה להישלל אותה לגיטימציה? אחד התחומים בהם נוהגים אנשי מקצוע להפריד בין רמות התפקוד בספטרום האוטיסטי הוא יכולת הדיבור. בחינה קפדנית של התיאור שלמעלה, בראשית פוסט זה, תגלה, למי שראשו מספיק פתוח בכדי להניח לזה, כי אוטיזם בתפקוד נמוך, כזה המלווה בקושי ניכר בדיבור – עד כדי כבדות פה ולשון – יכול להוביל, בהיתנן התנאים המתאימים, אפילו להנהגה של עם היוצא מעבדות לחירות. וגם אם לא הוביל לכך, הרי שעצם חייו של אדם, הינם בעלי משמעות בעיקר בשל שונותו של אותו אדם מכל אדם אחר. השונות בין בני האדם לא יכולה ואסור לה לשמש כסיבה להכחדת מאפיין מסויים של חלק מבני האדם.
הנסיון להכחיד את קיום האוטיזם עלול להמיט אסון וכליה על האנושות כולה!
במקום להשקיע הון עתק במחקרים שנועדו להכחיד את האוטיזם, הגיע הזמן להשקיע בהסרת החסמים אותם מציבה החברה בדרכם של אנשי הספקטרום האוטיסטי, כמו גם בדרכם של נכים מתחומים אחרים, להשתתפות במארג החברתי ולמימוש עצמי.
4 תגובות על מאפייני הספקטרום האוטיסטי – לא משהו חדש כל כך