שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

מי בכלל צריך את כל הטקסט הזה?

בני אנוש נוהגים לפעול מתוך מגוון שלם של מניעים ו"מנגנוני הפעלה". אחד הדברים המרכזיים המפרידים אותנו, בני הקשת האוטיסטית, משאר בני אנוש, הוא אותם מנגנוני הפעלה. זה אמנם לא יהיה נכון להגיד כי ישנו מנגנון המאפשר כל פעולה בקרב נוירוטיפיקלים ומנגנון אחר, המתאים לכל אנשי הנוירודייברסיטי, אולם אני סבור, לאור הרבה זמן שיחות ומחשבה בנושא, כי ניתן לאפיין כמה "קווים כללים" המפרידים שתי אוכלוסיות אלו. ברמה העקרונית, חלק ניכר מהפעולות שנוירוטיפיקלים עושים, נובעות מתוך אינטואיציה ותת-הכרה. נוירוטיפיקלים מצליחים לפעול בלא השקעת מחשבה מוקדמת בפעולתם, ולעיתים אף אינם מודעים לעצם עובדה זו. לעומתם, אנשי הספקטרום האוטיסטי, ואחרים מתחום הנוירודייברסיטי, עלולים למצוא אופן פעולה שכזה, כבלתי אפשרי. גם אם המחשבה נעשית כהרף עין (כתוצאה, בדרך-כלל, של תרגול מתמשך), עדיין נדרשת מחשבה מסויימת בכדי להפיק פעולה כלשהי.

מכיוון שפעולה, כל פעולה, דורשת מחשבה, הרי שבכדי לאפשר את המחשבה הזו, נדרשת הבנה. הבנה היא התוצר של תהליך מחשבתי, אך היא גם זו המאפשרת התפתחות של תהליכי מחשבה מורכבים יותר. בסופו של דבר, היחסים שבין הבנה ומחשבה, מאוד דומים ליחסים שבין הביצה והתרנגולת. וכאן עולה השאלה מה עומד בבסיס המשותף של ההבנה ותהליכי המחשבה.
עבור אדם החושב באמצעות שפה המשמשת לתקשורת, ברור לחלוטין כי התשובה לשאלה זו תהיה פשוט "שפה". כל מה שאנחנו מבינים, אנחנו מבינים במסגרת השפה המשמשת אותנו באופן טבעי (יש המכנים אותה "שפת אם”) ואך ורק במסגרת המאופשרת ע"י אותה שפה. אך מה אם איננו חושבים באמצעות שפה המשמשת אותנו לצרכי תקשורת? כבר תיארתי בעבר (וגם אחרים תיארו לפני) כיצד תהליכי המחשבה בקרב א"סים, שונים במהותם מאלה של נ"טים ולו בעצם העובדה שאנו איננו חושבים באמצעות אותה השפה המשמשת אותנו לתקשורת. אולם חלק ניכר מן האפשרות לפתח את מחשבותינו והבנותינו, יכול שיתאפשר כתוצאה של תקשורת. לאמיתו של דבר, בקרב א"סים רבים זהו המניע הכמעט יחיד לתקשר – להחליף מידע בכדי לאפשר הבנות יותר מדוייקות, יותר שלמות ויותר מפותחות.
אחד המנגנונים החשובים ביותר בכדי לאפשר תקשורת שכזו, ניתן לכנות בשם "תרגום". כינויי זה אמנם אינו מושלם, היות ומה שעומד בצד השני מהשפה המשמשת לתקשורת, איננו בדיוק שפה ולרוב איננו מוגבל באותם הגבולות של שפה, אך בהיעדר מילה יותר מדוייקת, אמשיך להתייחס אל תהליך זה כאל "תרגום".
למעשה, אותו הדיוק (או חוסרו), שעליו עמדתי כעת, הוא אחד החלקים המרכזיים ביותר והבעיתיים ביותר באותו תהליך "תרגום". בהיותו מעבר ממנגנון פנימי של מחשבה, שאינו מוגבל כמו שפה והוא הרבה יותר רחב ממנה, אל המבנה המצומצם של שפה, תהליך התרגום בצד זה טומן בחובו צמצום של מובנים שונים ובצד השני הוא כולל הרחבת מובנים. בכדי לשרת את המטרה של הרחבת ופיתוח ההבנה, חייב התרגום להיות כמה שיותר מדוייק. והרי לכם דיסוננס כמעט טהור. הצמצום וההרחבה של תהליך התרגום עומדים בסתירה מוחלטת לצורך בדיוק. הדרך להתמודד עם דיסוננס זה, יכולה להיות מגוונת ביותר. יש שיעדיפו פשוט לא לתרגם ולהישאר בעולמם שלהם במחיר חוסר פיתוח ההבנה או לפחות האטת פיתוח זה. דרך אחרת היא לחפש כל הזמן את התרגום המתאים ביותר והמדויק ביותר האפשרי, תוך התפשרות מסויימת ביותר, ומבוקרת ביותר, על מידת הדיוק, בכדי להעצים את אפשרות ההתפחות של ההבנה.

אולם גם במקרה שאין כלל צורך בתרגום, והתקשורת השפתית נעשית מתוך מניעים שונים לחלטין, היש טעם בקשורת בה שני הצדדים המקיימים את אותה התקשורת, לא יעדיפו להבין האחד את השני? ובכן, אני סבור שאין טעם בה, בשפה, אם הדוברים אותה אינם מבינים, זה כוונתו של זה ואינם שואפים להגיע, לפחות קרוב לאותה מידת הדיוק, לה אני ושכמותי זקוקים בכדי להיות בכלל מוכנים לאפשר תקשורת.

מכל אלה נובעת, לדעתי, מסקנה אחת ויחידה: בכדי לקיים תקשורת הדדית אפקטיבית, אנו זקוקים לפרוטוקול ברור, שקוף ונקי של משמעותה של השפה – לפחות בכל הנוגע לטקסטים אשר אמורים להיות נגישים לאנשים בעלי שונות ניכרת זה מזה באותם המנגנונים העומדים בבסיסה של התקשורת.

אולם עבורי, ישנה משמעות נוספת המתבקשת מכל זה. היות והכל סובב סביב מחשבה, הבנה ותרגום, הרי שמרגע שהצלחתי לתרגם חלק מסויים ממחשבתי ולהביאו בצורת טקסט אל המרחב התקשורתי, עבורי, באותו המרחב, אין דבר קדוש יותר מן

המילה

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי
*
תג(ים): , , , , , , , , . כתובת לשליחת TrackBack לפוסט זה
לפוסט זה ניתן להגיב בארבעה אופנים שונים: את כל התגובות לפוסט זה, ניתן לקבל גם ב תגובות לפוסט זה בRSS ערוץ RSS נפרד.

4 תגובות על מי בכלל צריך את כל הטקסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *