ארכיון פוסטים בנושא: אני חושב משמע אני קיים

סכינים, חיצים, חרבות וחניתות – במשך אלפי שנים אלו היו כלי המלחמה שפותחו על-ידי המין האנושי לשימוש בידי אנשים, קבוצות ותרבויות שלמות, בכדי להשליט את מרותם, דרכיהם, נורמות ההתנהגות שלהם וערכיהם, על אנשים, קבוצות ותרבויות שעבורם אותה מרות, ובמיוחד אותם … להמשיך לקרוא ←

לפעמים, גם לי נמאס! כמו על סולם. כמו במשחק אבל אלה החיים. חיים של ממש. למשוך אחרים בסולם הידע, לעלות עוד שלב. להסביר, ללמד, שאפשר גם אחרת לשחק במשחק.. וכל זה רק בשביל לגלות, שבסוף נשארת באותו המקום. המקום האכזר. … להמשיך לקרוא ←

יָחִיד זֶה אֲנִי, וְאֵין זֵהֶה לִי. רַק אֲנִי לְבַדִּי, יוֹדֵעַ מָה לִי. יַחַד זֶה כַּמָּה וְלֹא אֶחָד. בְּיַחַד מְשֻׁתָּף הַמְּיֻחָד.   יָחִיד וְיַחַד אֵינָם כֹּה זָרִים. יָחִיד ויַחַד כָּאן מְזָמְּרִים.

דָּם הָאָדָם נִיגַּר אֶל הָאֲדָמָה. וַאֲנִי שוֹאֵל: עַד מָתַי? מֵאֲדָמָה צוֹמֵחַ עֵץ עַד בּוֹא הָאָדָם שֶׁגָּדְעוֹ. וַאֲנִי שוֹאֵל: עֲבוּר מָה וְעַל מָה? מֵאִמָּא אֲדָמָה קָם אָדָם וָשׁוּב דָּמוֹ נִיגַּר. וַאֲנִי שוֹאֵל: הָמְשַׁנֶּה זֶה מֵאַיִן יָבוֹא הָאָדָם? מָה דָּתוֹ, מָה מִשְׁנָתוֹ? … להמשיך לקרוא ←

לא יכול להיות כמו כולם תמיד נופל, תמיד נתקל נפתח, מנסה, ואז הקהל: מתי תלמד כבר ואני נסגר וננעל

העולם שמסביבנו רוויי בגירויים שונים ומגוונם. רוב הזמן, איננו מודעים לכך, אך גירויים רבים מקיפים אותנו מכל עבר. לחלק מסוים מגירויים אלה, אנחנו משבים את הקשב שלנו, אך ממרבית הגירויים, אנחנו מתעלמים רוב הזמן, בין אם במודע או שלא במודע … להמשיך לקרוא ←

מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ מתוך התלמוד הבבלי מסכת שבת ומתוך ספר טוביה פרק ד וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ויקרא י"ט, י"ח גם הלל הזקן וגם רבי עקיבא, שניהם מגדולי החכמים של העם היהודי, סברו שזו תמציתה של תורה – … להמשיך לקרוא ←