נגישות – מבט על תקנים ומעבר להם

כחלק מן הדיון בנושא נגישות, אשר התעורר בין השאר, בעקבות תגובה שלי על נגישות סינדיקציה מבלוגים  וממשיך, למשל בבלוגים אח"י דקר ומסעותיו של מרק בשבילי החיים, אני רוצה להמשיך ולהרחיב את זווית הראיה שלי בנושא, בתור אדם שכותב קוד מן הצד האחד, ובתור אדם בעל צרכי נגישות מיוחדים, מן הצד השני.

בין כל שאר התקנים המוצאים ע"י הW3C, ישנו היום גם תקן לנגישות תוכן WEB.
נקודה מעניינת בנושא זה היא כי ייתכן מאוד מצב שבו עיצוב מסויים הכרחי עבור נגישותו של אדם מסויים לתוכן ואילו אותו העיצוב עצמו יפריע לנגישותו של אדם אחר לאותו התוכן עצמו. הנה שתי דוגמאות מהחיים: גודל הגופן – ישנם אנשים שגופן מסויים יהיה קטן עבורם ואנשים אחרים שאותו הגופן יהיה בעבורם בלתי קריא בעליל בשל גודלו. ריבוי צבעים, גרפיקה ואנימציה מסביב לתוכן – ישנם כאלה שלא יכולים להתמקד בתוכן כאשר מסביבו ישנו רקע צבעוני במיוחד, ו/או עם גרפיקה מסובכת ו/או אנימציה. אחרים אינם יכולים לקרוא את אותו התוכן ללא אותו הרקע שלו…
והדוגמאות עוד רבות.

על כן, תקן אמיתי (למשל כזה הכולל ואלידטור כפי שקיים בתקנים אחרים של ה W3C) הוא משימה קשה מאוד לביצוע, אם בכלל אפשרית, עבור תקן הנגישות. וכאן עולה השאלה החשובה – אז בשביל מה צריך תקן אם אי אפשר למדוד את העמידה בו. ועל כך אני משיב – כדי שתהיה, ולו נקודת עגינה אחת, בהתייחסות לנושא. בתור אדם בספקטרום האוטיסטי אני נתקל פעמים רבות בסוגיה של נגישות שאיננה בהכרח נגישות פיזית (אגב – זה נכון לא רק למרחב הקיברנטי). ההתייחסות של הW3C ושל אנשים כחנית ומרק, לנושא זה, מעודדת אותי באופן ניכר.

בניגוד לצלמיות של תקנים אחרים של ה W3C, בהם אני תומך ומקפיד לעמוד ברוב מה שאני כותב, בתקן הנגישות, היות ולא ניתן למדוד אותו באופן מדוייק, אני לא יכול להשתמש. זה לא אומר שאין להתייחס להנחיות התקן – נהפוך הוא! זה פשוט אומר שההתייחסות לתקן איננה חד משמעית. כבר נתקלתי באתרים שטוענים לנגישות ברמה AA שאני אינני מסוגל לקרוא בהם יותר ממשפט אחד… ובכ"ז ההתעוררות בנושא בהחלט מעודדת.

כל הכבוד לאלו הממשיכים ומעודדים את הדיון!