שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

הגישה החברתית לטיפול באוטיזם מול הגישה החברתית לאוטיזם – דיסוננס?

אחת ממטרות הפעילות של אס"י ושל הקהילה האוטיסטית העולמית כולה, הינה הטמעת הגישה החברתית לאוטיזם בישראל ובעולם. אנו רואים חשיבות רבה בשינוי היחס אל אוטיזם כאל מחלה או כאל חוסר או חסרון ומעוניינים להציג גישה אשר תאפשר יתר קבלה והכלה של אוטיזם ושל האדם הנמצא בספקטרום האוטיסטי בקרב סביבתו.

את הטיפול ה"מסורתי" באוטיזם ניתן לחלק (באופן גס ביותר) לכמה גישות:

  • גישה התנהגותית
  • גישה ביו-רפואית
  • גישה תקשורתית
  • גישה חברתית

ההבדלים בין גישות אלה הינם בעיקרם, הבדלים בראיית "מוקד" הבעיה הקרויה אוטיזם לפי כל אחת מן הגישות ומכאן – התחום העיקרי בו, לפי דעת המטפל, יש לתת את עיקר ההתייחסות הטיפולית. עם השנים , אף התפתחו בגישות אלה, חלוקות משנה ואף גישות המשלבות שתיים או יותר מן "הגישות העיקריות". כל הגישות הללו מקבלות את העובדה כי אוטיזם הינו כשלעצמו בעיה / מגבלה / מכשלה המונעת מן האדם לתפקד בסביבתו מעצם טבעה של ה"בעיה" ועל כן יש לטפל בשורש של אותה המגבלה ולנסות לנטרל / להחליש את אותו השורש. הנחה סמויה בכל הגישות הללו היא כי הסביבה הינה נתון שאין צורך / אין יכולת לשנותו. הדבר אותו יש "לתקן" או "לטפל" על פי כלל הגישות הללו הינו אותו מוקד הבעיה המצוי באדם האוטיסט עצמו.

כמה מן הגישות ה"מסורתיות" לטיפול באוטיזם, רואות את שורש ה"בעיה" בקשיים חברתיים או בחוסר יכולת לפתח הבנה חברתית / מודעות חברתית. על כן, מנסות אותן גישות טיפוליות, באמצעים שונים ומגוונים "להקנות כישורים חברתיים" בהנחה כי כאשר יירכשו אותם הכישורים יוסר המכשול המונע מהאדם האוטיסט להשתלב בחברה. גישות טיפוליות אלה יכולות להיכלל יחד תחת פרדיגמה אחת אשר ניתן לכנותה "הגישה חברתית לטיפול באוטיזם". על פניו, הגישה החברתית לטיפול באוטיזם, נוטה לטשטש את הבסיס הרפואי ביולוגי של אוטיזם בקבלה את ההנחה כי שורש הבעיה הינו חברתי ועל כן גם הדרך לאבחן אוטיזם צריכה לעבור דרך ה"כשלים" החברתיים / פסיכולוגיים ולא דרך הפיזיולוגיה.

לכאורה, איננו מביאים כל דבר חדש. בשביל מה אנו נחוצים אם כבר קיימת גישה חברתית לטיפול באוטיזם? האם יש כאן דיסוננס שלא נתנו עליו את הדעת? האם אין סתירה בכך שאנו מביאים דבר חדש הנקרא "הגישה החברתית לאוטיזם" בעוד שגישה טיפולית כזו כבר קיימת?! יתרה מכך, במסגרת גישתה של הקהילה האוטיסטית בכלל וגישתו של אס"י כארגון, אנו שואפים להגיע דווקא לאבחון שיהיה יותר מבוסס על אבחון שוני פיזיולוגי / נוירולוגי ולא מבוסס על הביטויים ההתנהגותיים / חברתיים / פסיכולוגיים של אוטיזם. מכאן שאנו דווקא אלה שמנסים למשוך את האוטיזם לכיוון הרפואי / ביולוגי ולא לכיוון החברתי. הלא כן?! מטרתי כאן היא לנסות ולהבהיר מדוע אין כאן דיסוננס ומהו ההבדל בין הגישה החברתית לאוטיזם ובין הגישות הטיפוליות לאוטיזם – כולן, כולל זו אותה כיניתי כאן כבר הגישה החברתית לטיפול באוטיזם.

להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי
*
תג(ים): , , , , , , , ,
יש 15 תגובות

עוד מיני נצחון בדרך – השאלה היא רק מתי תסתיים כבר המערכה כולה

השבוע זכיתי בכמה נקודות נוספות במאבקי להכרה מן המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור המתאים. בדיון ראשון בפני רשמת בית הדין האזורי לענייני עבודה בחיפה, דיון שערך פחות ממחצית השעה, הוחלט כי יש להעביר את תיקי חזרה אל ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי. מדוע לא קבע בית במשפט כי יש להעלות את אחוזי אבדן כושר ההשתכרות שלי? משום שאין הדבר בסמכותו. אין לבית המשפט הכלים בכדי לבדוק סוגיה זו והחוק (אשר כלל אינו עוסק בשאלה כיצד לעשות זאת) מתיר למוסד לביטוח לאומי לקבוע אחוזים אלה באופן בלבדי! להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , ,
אין תגובות

'היפר חברתיות' ופעילות מוחית

אני מוצא את עצמי מהרהר לאחרונה רבות אודות אוטיזם כ"תסמונת של המוח הימני" (אני דווקא חושב על זה הפוך היות ודווקא המוח השמאלי שלנו חזק יותר. אז מכאן והלאה אתייחס אל אוטיזם דווקא כתסמונת של המוח השמאלי) וההשלכות של עובדה זו על הרצף המתואר במאמרו של פבלו פרנק "אלטרנטיבה לחלוקה אספרגר / נורמליות". האם באמת קיים (או יכול להיות קיים תיאורטית) אדם "היפר חברתי"? ככל שאני מהרהר בכך יותר, אני יותר ויותר קרוב למסקנה שלא, היות והוא איננו מספיק מובחן מהנוירוטיפיקל. והכל מתחיל בפעילות מוחית.

מוח אנושי
התמונה לקוחה מויקיפדיה

להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , , , , ,
יש 9 תגובות

איך להטעות את הציבור ולהרוויח עוד קצת, בלי לעבור על החוק

הסיכוי כי רוב קוראי הבלוג הזה, ימצאו משהו מועיל בפוסט זה, קלוש. אין הרבה סיכוי שהם יגיעו לתדלק את רכבם במקום כל כך צפוני… אולם גם אתם, אם תגיעו פעם לאזור אכזיב וגשר הזיו – ראו הוזהרתם!

הימים, ימים בהם מרקיע מחיר הבנזין את השחקים. אופנה חדשה פשטה בארץ – עמודים בכניסה לתחנות דלק, המכריזים על ההנחה (הקבועה בחוק) אותה יכול לקבל אדם המבקש לתדלק את רכבו בשירות עצמי. מנהג תחנות דלק הוא לפרט את ההנחה באג' לליטר סולר ומתחתיו ההנחה לליטר בנזין. בהתקרבך לתחנת הדלק המדוברת, עומד לו גם עמוד כזה:

עמוד ראשון

להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): כללי, רשתות (מכל מיני סוגים)
אין תגובות

אירוס הארגמן וכרישי נדל"ן

שמורת קדימה. לא הצלחתי למצוא אותה ברשימת שמורות הטבע והגנים באתר הרשות. גם לא בכל המפות היא ממש מסומנת. אבל היא (עדיין) קיימת בשטח, ולמרות שהיא מאוד קטנה, יש בה מצבור יפהפה של אירוס הארגמן. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): כללי
*
תג(ים): , , , ,
אין תגובות

הורים, צאצאים וייצוג

הנושא הזה הוא אחד הנושאים שנגעתי בהם בראיון ב"ערב חדש" ובעקבות משהו שנקרה בדרכי, אני רוצה מעט לפתח אותו.
מדוע בכלל צריך ארגון של אנשי הספקטרום האוטיסטי בעצמם ומדוע לא מספיק ארגון גדול ומוכר כגון אלו"ט? להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, משפחה (גרעינית ומורחבת), רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , , , , , ,
יש 2 תגובות

ברוכים הבאים לקהילת הנכים

פוסט זה הוא תרגום של פוסט מאת ג'ואל סמית. זו כבר הפעם השניה שאני פוגש טקסט של ג'ואל שנכתב כאילו יצא מגרוני שלי. ג'ואל מפנה את הפוסט שלו לפעילים א"סים העוסקים בסנגור עצמי. במדינות דוברות אנגלית יש כבר לא מעט אנשים כאלה. כאן, בישראל של היום, עדיין לא. אני מקווה שבעתיד הקרוב יהיו עוד כמה א"סים שיפעלו בנושא. אבל בינתיים, אני סבור שהטקסט הזה יכול להאיר גם כמה עיניים שעד היום לא ממש מבינות כיצד המודל החברתי לנכות יכול להיות מוכל ככתבו וכלשונו גם על מוגבלויות קוגניטיביות, התפתחותיות ושכליות.

ברוכים הבאים לקהילת הנכים / ג'ואל סמית
(תרגום ברשות – המקור נמצא כאן)

להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, רשתות (מכל מיני סוגים)
*
תג(ים): , , , ,
אין תגובות

מצוינים בשטח – 2007 (?) – פרק שלישי

בשני הפוסטים הקודמים, הבאתי את נקודות ההשקפה והביקורת שלי, על שתי תכניות המופיעות בספר "מצוינים בשטח 2007 ". הפעם אני עובר אל השער השמיני בספר: "הזכות לנגישות פעילויות אמנות, תרבות ופנאי" ואל הפרק: "תכנית רעים לפיתוח מיומנויות אישיות לאנשים עם לקויות תקשורת וליקויי למידה". ההתעניינות שלי בתכנית זאת החלה אפילו עוד בטרם ידעתי על קיומה של תסמונת אספרגר ועל היותי איש הספקטרום האוטיסטי. ההתנסות הקצרה שלי איתה השאירה בליבי טעם מר. מר מאוד. ההתנסויות של חברים אחרים בקהילה האוטיסטית בישראל עם תכנית זו, היו שונות. ישנם אשר נכוו ממנה עוד יותר ממני (אני סבור שזה נובע בעיקר משום שאני התרחקתי מתכנית זו אחרי כמה "תצפיות" בודדות מרחוק בעוד שאחרים ניסו להיכנס פנימה) וישנם כאלה שאכן מצליחים להפיק ממנה תועלת. כאן המקום להזכיר, כי בסידרת פוסטים אלה אני מביא סקירות של פרקים הנוגעים לי, מתוך הספר, מתוך דעותי הפרטיות בלבד. אינני בא כאן לייצג אף אחד מלבדי ואינני בא כאן להביא דעותיו של מישהו מלבדי. להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה
*
תג(ים): , , , , , , , , ,
אין תגובות

מצוינים בשטח – 2007 (?) – פרק שני

בפוסט הקודם, הבאתי מספר נקודות מפרק שעסק בשילוב במערכת החינוך בשער הראשון של הספר "מצוינים בשטח – 2007 " ואת הביקורת שלי על נקודות אלה.
הפעם, אני עובר אל השער השלישי: הזכות להכשרה ותעסוקה (אשר כבר בכותרתו הושמטה המילה "התאמות" אשר מהווה חלק חשוב מזכות זו, עבור כל נכה) ואל הפרק אשר כותרתו "מרכז הכשרה רב תחומי לבוגרים עם תסמונת אספרגר – בית אקשטיין". אני אעסוק בפרק זה ובביקורת שלי על המופיע בו, בעיקר היות ובעבר הקרוב, התעניינתי בתכנית הזאת והיתה איזו תכתובת דוא"ל ביני ובין מנהלת המרכז… קצת פרטים על הסאגה הזאת – ב להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה
*
תג(ים): , , , , , , , , , ,
יש 2 תגובות

מצוינים בשטח – 2007 (?) – פרק ראשון

נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות (שעדיין לא מצליחה, למרות דיווחים חוזרים ונישנים על נסיונות לעשות כן, לאמץ לעצמה שם עברי כשמה בלעז, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, על כל המשתמע מן ההבדל בין השמות) פרסמה לאחרונה ספר בשם מצוינים בשטח – 2007.
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/News/
MetsuyanimBashetach2007.htm

בספר זה, מפרטת הנציבות מה נעשה במדינת ישראל בתחום האחריות שלה. כותרת המשנה של הספר היא: "שירותים מקדמי שוויון הזדמנויות והשתלבות פעילה של אנשים עם מוגבלות בישראל" – השתלבות צריכה להיכנס לתוך כותרת המשנה. מימוש היכולות – חלילה.

להמשיך לקרוא

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה
*
תג(ים): , , , , , , , , ,
יש 2 תגובות