איך להטעות את הציבור ולהרוויח עוד קצת, בלי לעבור על החוק

הסיכוי כי רוב קוראי הבלוג הזה, ימצאו משהו מועיל בפוסט זה, קלוש. אין הרבה סיכוי שהם יגיעו לתדלק את רכבם במקום כל כך צפוני… אולם גם אתם, אם תגיעו פעם לאזור אכזיב וגשר הזיו – ראו הוזהרתם!

הימים, ימים בהם מרקיע מחיר הבנזין את השחקים. אופנה חדשה פשטה בארץ – עמודים בכניסה לתחנות דלק, המכריזים על ההנחה (הקבועה בחוק) אותה יכול לקבל אדם המבקש לתדלק את רכבו בשירות עצמי. מנהג תחנות דלק הוא לפרט את ההנחה באג' לליטר סולר ומתחתיו ההנחה לליטר בנזין. בהתקרבך לתחנת הדלק המדוברת, עומד לו גם עמוד כזה:

הנחה רצינית ביותר, נכון? אז הנה עוד מבט למי שחושב/ת שהתבלבל/ה:

ואם מתקרבים עוד קצת, אפשר אפילו להבחין בעוד שלט, סמוך לתחנה:

נכון שווה להיכנס לתדלק שם? אני לא ממש קורא עיתונים וזה לא מה שמושך אותי, אבל עכשיו, כשהמחירים כל כך גבוהים, הנחה של 35 אג' לכל ליטר בנזין היא לא דבר של מה בכך.

אז כשנכנסים לתחנה, לעמדות התדלוק העצמי, שם כבר עומד שלט קצת יותר מפורט:

אז ההנחה, מסתבר, ניתנת אכן בעמדות לתדלוק עצמי. אבל רק ללקוחות קבועים…!
ואיך נהיה אדם מן היישוב "לקוח קבוע", אני שואל את המתדלקת שעברה שם בדרך מקרה…
"אתה חבר קיבוץ?" היא שואלת בחזרה, ומיד מסבירה: "לקוח קבוע כאן הוא רק חבר קיבוץ או מישהו שהמתדלקים כאן מכירים ומזהים בתור לקוח קבוע".

נכון. אין כאן, להערכתי, עבירה מפורשת על החוק. אבל יש כאן הטעיה שאותי מרגיזה. אותי, הם לא יקבלו בתור לקוח קבוע, היות וגם אם בטעות אהיה כזה, זה לא יהיה ברמה כזאת שמישהו אכן יכיר אותי שם…