בערבו של ה 13 לחודש, ברחתי מביתי. את קורות אותו היום כפי שחוויתי אותן, רשמתי כאן, מיד עם הגיעי לחיפה.
את פגיעתן של שתי הקטיושות שהצליחו לזעזע גם את אנה ולשכנעה שיש לעזוב את הבית לעת עתה, צילמתי היום בביקורי בביתי בעיר מוכת הפגיעות, אליה עדיין אינני יכול לחזור עם משפחתי.
הנפילה הראשונה מן השתיים, בהמשך הרחוב – מרחק שני צמתי רחובות מצומת הרחובות בו אני מתגורר. מתחת לדירה זאת, נפגעה המכולת השכונתית ובמקום פרצה שריפה.
כמה שניות לאחר נפילה זאת נפלה רקטה נוספת
בין בית זה, שרק במזל, הרקטה פגעה בחצרו והתפוצצה בבור שכרתה לעצמה, לביתי שלי עומד בית אחד בלבד, שטרם הסתימה בנייתו. בצד אחר של בית זה, גם הוא, עם בניין אחד המפריד ביניהם, נמצא המעון של בנותיי.