גם אני צריך הפוגת חיים מהמלחמה הזאת

בפעם הראשונה בחיי, אני בוש להיקרא "מנהל רשת".
עד לאן יכולה להגיע אטימות?
כמה חוסר הבנה בסיסי יכול להיות לבני אנוש?
איך ניתן לקוות כל כך שיגיע הרס על הבית?

היא מכנה את עצמה מנהלת רשת (וגם סטודנטית), אבל מנהלי רשתות (וגם סטודנטים) הם כאלה, שאמורים להיות מסוגלים להפעיל קצת את גלגלי השיניים בראשם ולהבין כמה דברים בסיסיים:
מטרת הטילים, היא בראש ובראשונה, להרוג (והם בהחלט מצליחים בכך).
אין דבר כזה טיל שלא גורם נזק.
אני לא רוצה, ולא מוכן לקחת דבר בחינם.
אני מוכן, מראש ובדיעבד, לוותר על כל המלחמה הזאת וכל ההטבות, שאולי אקבל, בכדי לחזור הביתה ולשגרת חיי.

פורסם כתגובה רועמת, לטור אישי "גם אני צריכה הפוגה מלחמתית מהחיים האלו" שאינני מבין כלל איך הגיע לפרסום או אף למחשבה ועוד תחת כותרת "כולנו חזית אחת".
אני מסרב בתוקף להיות, ולו משהו, ביחד עם יציר בן אנוש שכזה! זהו. נגמרו לי המילים.