שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

אירוס הארגמן וכרישי נדל"ן

שמורת קדימה. לא הצלחתי למצוא אותה ברשימת שמורות הטבע והגנים באתר הרשות. גם לא בכל המפות היא ממש מסומנת. אבל היא (עדיין) קיימת בשטח, ולמרות שהיא מאוד קטנה, יש בה מצבור יפהפה של אירוס הארגמן.
ביום השישי האחרון, החלטנו שאנחנו צריכים לנוח מעט מכל הפעילות הצפופה שלנו בעת הנוכחית. הינו בסה"כ שלושה חברי אס"י שם. אבל היה נחמד עד מאוד. התחלנו ברכב ביער אלונית. עברנו אותו די מהר כי ראינו שאת המקום כבר הספיקו לתפוס כמה וכמה משפחות ומנגלים. למרות החום העז, נסענו עד סמוך לשמורת קדימה והלכנו בה מעט ברגל. במקום עדיין ניכרים סימני השריפה שפקדה את אלוני התבור העתיקים שם לפני כמה חודשים, אולם בהחלט אפשר לראות סימני התאוששות ניכרים באותם האלונים. אבל מה שתפס את תשומת ליבנו היו כמה אירוסי ארגמן כבר בכניסה לשמורה. עברנו מאירוס לאירוס כשביניהם הצלחנו למצוא גם כמה מיני פרחים אחרים ומעניינים. כמות האירוסים הארגמניים שם, פשוט מדהימה ומקסימה ולכל אחד מהם יופי מיוחד משלו. כך עברנו לנו בשמורה, מתפעלים ומצלמים כל פרח ופרח, תוך כדי אחת מאותן השיחות האינסופיות שלנו.

השיחה המשיכה וקלחה גם כאשר התיישבנו לנו בצל לנוח מעט (בשלב מסויים אפילו העיר לנו מאן דהוא כי אנחנו מדברים בקול רם מידי). ואז הגיע מה שהדהים אותנו יותר מכל. סמוך למקום שבו ישבנו, עוצר רוכב אופניים ושואל האם יש לנו במקרה עט. אני, שממעט לצאת בלי הכלי האמור, מיד אמרתי שכן, אולם סקרונותי גברה ביותר עד ששאלתי מדוע הוא זקוק לעט בשמורת טבע. האיש ענה כי בכניסה לשמורה ישנה עצומה והוא מעוניין לחתום עליה. עצומה כנגד בניה במקום. היות והמקום אמנם מאוד קטן אך מוכרז כשמורת טבע, הייתי די סקפטי לגבי אמינותו של הבחור, אך הפקדתי בידיו את העט וכאשר הוא חזר אלינו חזרנו אנו מספר צעדים אל הכניסה לשמורה ושם פגשנו גם את מי שמטפלים באותה העצומה (שהגיעו להחליף דפי חתימות). אז מסתבר שבתוך השמורה אכן אי אפשר לבנות. אבל ישנו תכנון של פרוייקט נדל"ן של כמה מאות יחידות דיור על גבול אותה שמורה פצפונת – דבר שאם יתחיל להתבצע, יחנוק את אותה שמורה קטנטנה למוות גם בלי לחדור לתוכה.

לאחר שחתמנו על העצומה, חזרנו עם המכוניות ליער אלונית. כשראינו מקום בו לא נמצאו רכבים נוספים, עצרנו והתחלנו ללכת מעט ביער עצמו. די סמוך לשם, מצאנו מושבה קטנה של צבעונים. אחרי שצילמנו גם אותם, מצאנו על שיח (אני בהתחלה אפילו לא הבחנתי בה) זיקית המשחרת לטרף. אחרי שהטרדנו אותה בצילומים אינספור, התיישבנו מעט על העשב להמשיך בשיחה שלנו. בכך הסתיימה ההפסקה הקצרה שלנו.

את אלבום התמונות (ובו גם קישור למצגת) אפשר למצוא כאן.
אבל אם גם לכם חשוב לנסות ולשמור על השמורה הקטנה והקסומה של אלוני התבור ואירוס הארגמן, אנא כנסו לאתר העצומה וחיתמו עליה.

*
שייך לנושא(ים): כללי
*
תג(ים): , , , , . כתובת לשליחת TrackBack לפוסט זה
לפוסט זה ניתן להגיב בארבעה אופנים שונים: את כל התגובות לפוסט זה, ניתן לקבל גם ב תגובות לפוסט זה בRSS ערוץ RSS נפרד.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>