נכון, זה היה בסך הכל שעשוע.
כבר ארבע שנים ומחצה (פחות חמישה ימים, אבל מי סופר?) אני נע ונד עם השעשוע הזה.
לאן עוד לא הגעתי, רק בשביל השעשוע? עד אילת ובחזרה הצלחתי לקרטע.
אמרת, כי אחד מן הישוב אתה. כנראה, שגם זה היה רק בשביל השעשוע.
רק שכחת לציין במה עוסקים ביישובך. אבל סביר להניח, שגם זה רק לשם השעשוע.
מעניין אותי, איך אתה מצליח לישון כל כך טוב בלילה, עם הידיעה על כל האנשים שלהם גרמת כל כך הרבה שעשוע?
אז הנה, היום אני כבר יודע כמה יקר יכול להיות השעשוע.
והיום אני גם יודע עוד משהו. אני גם מבין, איך זה שהצלחת כל כך בקלות, לסדר אותי, רק בשביל השעשוע.
הלילה, אתה יכול לישון בשקט. לפני ארבע שנים ומחצה, הצלחת לסדר עוד מישהו ולהרוויח עוד קצת. הרי זאת היתה המטרה, לא? שתוכל לישון בלילה בשקט. אני? אני כבר סלחתי מזמן. הרי הצהרתי על כך בכתב. וחוץ מזה. מה אני מבין? הרי אני בסך הכל אוטיסט.
וכל השעשוע הזה, כבר מזמן הפסיק להצחיק אותי.