על אוטיזם והשתייכות עדתית

יש גם מי שעוקב אחר קישורים. אחרת, כנראה שלא הייתי מגיע לקרוא את הרשומה, המנותקת כל כך מן המציאות, הזאת (אשר בדיעבד, מסתבר שהיתה הומוריסטית ואני לא הבחנתי בכך).

הכותב טוען שהוא נתקל בבלוגי שלי ומשם החל להבין את כל הדברים הללו. אז הנה כמה דברים שפוEט פיספס. אני אשתדל להביא את תגובתי באופן שיהיה מספיק ברור, למרות סערת הרגשות (כן, רגשות – יש לי דבר כזה) המתחוללת בקרבי אחרי קריאת הדברים הללו. ברשומה של פוEט כבר הצטברו יותר מידי תגובות בכדי שאביא את תגובתי שם – כן, זה מפחיד אותי הצפיפות הזאת אך בעיקר אני מפחד כי קולי פשוט ילך שם לאיבוד. אז אני מרשה לעצמי להגיב בפינה היותר שקטה שלי כאן. כנראה שיש ברכה בעמלי אם הצלחתי, בעצם קיומו של בלוגי להביא עוד אדם להכיר בעובדה שאוטיזם אינו פיגור שכלי. אולם כנראה, לאור תוכן רשומתו של פוEט, שהדרך עוד ארוכה. ארוכה מאוד.

אוטיזם איננו ניתוק מן הרגש. העובדה שאני מביע רגשות באופן שונה מן המקובל בקרב נוירוטיפיקלים, אינה אומרת כי אין לי רגשות או כי אני מנותק מרגשותיי. אני לא חווה רגשות באופן שבו חווים אותם אנשים רגילים אבל אני בהחלט חווה רגשות. אני לא מערב רגשות בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות שלי, אבל זה לא אומר שאני מנותק מרגשותיי.

אוטיזם, בניגוד לכל תכונות האופי ה"אשכנזיות" אשר פורטו ברשומה של פוEט, איננו אופי הנרכש כחלק מסוציאליזציה כזו או אחרת. אוטיזם הנו שונות נוירולוגית המתבטאת באופן שונה של עבודת המוח ומכאן בראית עולם שונה ובצורה שונה של ההתנהלות בקרב בני אנוש. אוטיזם הוא דרך חיים שונה ולגיטימית.

אוטיזם הנו אכן מקבץ תכונות טיפולוגי אך כלל וכלל לא של תכונות אופי נרכשות. חלק מן האוטיזם, אכן נוגע בוויסות חושי שונה – רגישות יתר של חושים מסויימים וחלקי גוף מסויימים ותת רגישות של חושים אחרים ושל מקומות אחרים בגוף (אגב – החושים הרגישים יותר ופחות הן במהותם והן בעוצמתם – שונים מאוטיסט לאוטיסט). אוטיזם אכן קשור בקשיים חברתיים. נכון, אני בהחלט מפחד מלהיות בקרב המון נוירוטיפיקלים זרים. אבל אני בהחלט נהנה בקרב אוטיסטים אחרים. אופי האינטראקציה החברתית שלנו שונה מזו של החברה הכללית. וככל שהחברה הכללית תקבל את הצורך שלנו בסוג שונה של אינטראקציה, כך יצטמצמו יותר ויותר גם הקשיים החברתיים שלנו. נכון, קשה לנו להבין קודים חברתיים מסויימים ואנחנו לא הכי אינטואיטיביים שבעולם אולם שורשם של הקשיים החברתיים נעוץ, בראש ובראשונה בהכרה, הוקרה וסובלנות של החברה הכללית לשונות שלנו. עובדה – אפשר גם אחרת. הספקטרום האוטיסטי, אולי כולל גם "קרירות חברתית", אך בשום פנים ואופן לא ניתן להגדיר את כל הטווח של אותה "קרירות חברתית" כקשורה לספקטרום האוטיסטי. אוטיזם הנו שונות נוירולוגית המשליכה על ההתנהלות החברתית ולא להיפך.

גם אם תקלף את האוטיזם מכל הסטריאוטיפים החברתיים, אוטיזם ישאר עדיין מבנה אשיות החודר הרבה יותר עמוק מעדה, דת או השתייכות אתנית, חברתית או תרבותית כלשהי. אני סבור כי נסיון לקשר בין השתייכות תרבותית כזו או אחרת לבין אוטיזם מראה על חוסר הבנה בסיסית בכל הקשור לתרבות או בכל הקשור לספקטרום האוטיסטי או אולי אפילו בשניהם גם יחד. אני מעוניין להיזהר מאוד מכינוי של השוואה כזאת השוואה גזענית, למרות שלדעתי אין היא רחוקה ממנה כלל וכלל.

אני ממליץ, בחום, הן לפוEט והן לכל מי שמעוניין ללמוד מהו אוטיזם ומה זה אומר להיות איש הספקטרום האוטיסטי, לשוטט באתר אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל וגם להירשם, לקרוא, (וגם לשאול ולענות) בקומונת גשרים להידברות בין אנשי הספקטרום האוטיסטי לנוירוטיפיקלים – אך בבקשה לקרוא בעיון רב את האמור בראש דף הקומונה לפני הרישום.

ואסיים בנימה מעט יותר אישית – זה חשוב מאוד לגלות שאוטיסטים הם בעצם לא סוג של מפגרים (למרות שאני חושש כי גם בנושא הפיגור השכלי יש לא מעט חוסר הבנה וחשיבה סטריאוטיפית מוטעית) אבל אם כבר הגעת להבנה כזאת, יהיה נחמד מאוד אם בראש רשומה העוסקת באוטיזם לא תציב קובץ תמונה בשם מפגר.jpg