שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

יותר מידיי מילים בתוך הראש

שלשום חגגנו לקרן טל את יום הולדתה החמישי. לפי החלטה מוקדמת, החגיגה הזאת (שבמקרה היתה גם אות הפתיחה לחופשת הפסח) התרחשה בקיפצובה, שם חגגו קרן טל, אחותה מיה שכמעט בת 7 ואמם (אני העדפתי לא להימצא בסביבה כ"כ רועשת ורבת גירויים וניצלתי את ההזדמנות (ניצול מחושב מראש כמובן) לגשת עם אבי לצרעה מערכות אקטיביות…).

בדרך לפלמ"ח צובה ובחזרה שאלו הבנות הרבה שאלות כהרגלן. אחת משאלותיהה של מיה עסקה בקו האופק. התחלתי להסביר למיה על קו האופק וכרגיל, ההסברים הללו צריכים להיות מאוד איטיים ומאוד חזרתיים. עוד דבר שקורה לפעמים בזמן ההסברים הללו, הוא שלב שבו מיה מתחילה ליילל "די" (בד"כ בפתאומיות גמורה). הפעם, זה קרה אחרי די הרבה זמן של הסברים (כבר דיברנו על קו האופק ליד מגדל אשכול בהתקרבנו הביתה), אבל זה גם הדגים הרבה יותר טוב מכל דבר שאני הייתי יכול להגיד, על תהליך התרגום והמחשבה שלנו ועל הצפה. מיה פרצה בפתאומיות בבכי תמרורים באומרה:

"די. תפסיקו! אני לא מבינה מה אתם אומרים. יש לי כבר יותר מידיי מילים בתוך הראש!"

*
שייך לנושא(ים): אני חושב משמע אני קיים, אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה, משפחה (גרעינית ומורחבת)
*
תג(ים): , , , , , , , , , . כתובת לשליחת TrackBack לפוסט זה
לפוסט זה ניתן להגיב בארבעה אופנים שונים: את כל התגובות לפוסט זה, ניתן לקבל גם ב תגובות לפוסט זה בRSS ערוץ RSS נפרד.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>