סינדיקציה, תוכן, עיצוב וסביבה – זווית של נגישות

אני רוצה לנצל את הבמה המצומצמת והקטנה שלי, כאן, בכדי להוסיף עוד זווית משלי, יותר מהכיוון של מוגבלויות ונגישות לאנשים עם מוגבלויות, למה שכותב עידן בתגובה לגל מור.

את הערוצים של שניהם, הוספתי לאחרונה לאגרגטור משלי (שגם הוא בעצמו די חדש ונכתב מסיבות שונות) היות ואני נוהג לקרוא את דבריהם מדי פעם בפעם. אולם בכדי לקרוא את הדברים כהוויתם, אני זקוק לסביבה עם הרבה פחות גירויים מהסביבה ה"טבעית" שלהם. אני מאוד מרוצה מהעובדה שאני יכול לקבל, דרך סינדיקציה, את התוכן עצמו ולקרוא אותו בתוך עיצוב שלי יהיה יותר נוח. אין בכך משום הפחתת הערך, לא של העיצוב ולא של האיזון שבין הכותב וקוראיו. כל מה שיש כאן, מהזווית שלי, הוא האפשרות להיחשף (ובוודאי גם לחשוף לחשוף) לתוכן, שבסביבתו הקודמת, שלא איפשרה סינדיקציה שכזאת, לא יכול היה להיחשף אליו או לכל הפחות, זה היה בעבורו הרבה יותר מסובך.

אדם שנמשך לתוכן ויכנס לתוך הבלוג, יעשה זאת, להערכתי, אם הפיד חתוך או לא. אבל אם הוא נכנס ורואה שהעיצוב והסביבה פחות מושכים אותו מן התוכן, ואף עלולים להרחיקו מן התוכן שהוא היה קורא בסביבה אחרת, חבל להפסידו בתור קורא. מי שירצה לקרוא את הדברים שלי בסיבה שבה יצרתי אותם וזה נוח לו – בבקשה. אבל אם הוא רוצה לקרוא את אותו התוכן, בסיבה שבה תוכן זה יהיה לו יותר נוח – אני לא רואה שום סיבה אמיתית לא לאפשר לו זאת.

ועל כן, אני מעוניין להוסיף את בקשתם של אנשים עם מוגבלויות הנעזרים בסנידיקציה בכדי להגיע לתוכן, לקריאתו של עידן "להפסיק לחתוך את הפידים"

עדכון: ובזמן שאני עורך לי את תשובתי ומגיה אותה, כבר מודה גל מור בטעותו. אבל עדיין חותך את הפיד של ההודאה…

עדכון נוסף: גל מור נותן פידים מלאים לפוסטים שלו ואני מודה לו על כך…