שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

הצמחים יבשו. התקווה לא!

יש בביתי אדנית מבטון.
באדנית, זרעתי לפני כחודשיים, זרעי חמנית.
נכון, באיחור ניכר, שכן לא יכולתי להשיג את הזרעים קודם.
ובכל זאת, נזרעו, ואף נבטו שלושה נבטים. אחד מהם, יבש לפני המלחמה.
נותרה בי התקווה, שכן שני האחרים המשיכו להתפתח ואף הנצו ניצנים. זה נראה כאילו לא רחוק היום, ועל אף האיחור, תפרחנה חמניות על אדן חלוני.

ואז הגיעה המלחמה.
בכדי לשמור על שלמותן של בנותיי מפני פגע הרקטות,
ברחתי מעיר מגוריי.
אתמול, בעת שביקרתי בביתי ביקור חטוף,
ראיתי את החמניות יבשות לחלוטין.
כמעט כל הצמחים יבשו לגמרי.
ייתכן, כי כמה מן הצמחים באדנית יתאוששו במידת מה.
אך חמניות, לעצרי כי רב, לא יפרחו על אדן חלוני השנה.
אולי, בשנה הבאה, תהיה לנו הצלחה גדולה יותר.

ובכן, אויביי, הצלחתם לייבש את החמניות על אדן חלוני
אך לעולם, לא תצליחו לייבש את התקווה מליבי.

כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה
עוד לא אבדה תקוותינו
התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים

*
שייך לנושא(ים): מלחמה במפלגת אללה
*
תג(ים): , , , . כתובת לשליחת TrackBack לפוסט זה
לפוסט זה ניתן להגיב בארבעה אופנים שונים: את כל התגובות לפוסט זה, ניתן לקבל גם ב תגובות לפוסט זה בRSS ערוץ RSS נפרד.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>