שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

מדובר באפליה חמורה בין משרת הציבור למי שנזקק לשירותיו

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי מצוטט היום ב YNET:  "מדובר באפליה חמורה בין עובד לעובד. אנחנו דורשים שהלוואות תינתנה באופן שוויוני לכל העובדים ללא קשר לבנק שבו מנהל העובד את חשבונו".

היום היתה אמורה להתקיים מערכה נוספת במאבקי להכרה בהיותי נכה ובזכאותי לסיוע מהמדינה בכדי לחיות במעט כבוד שכן עקב נכותי ויחסה של החברה לשונות שלי, אינני יכול להתפרנס ולפרנס את משפחתי כבר מזה כמה וכמה שנים. הוזמנתי לפקידת שיקום במוסד לביטוח לאומי בכדי שזו תקבע (עפ"י הסמכות שניתנה לה ולה בלבד ללא כל הנחיות ברורות וחד משמעיות בחוק) את עתידי והאם אני אכן זכאי לסיוע אשר לו אני נזקק באופן נואש.

המאבק המתיש הזה על זכותי הבסיסית וזכותה הבסיסית של משפחתי לחיים בכבוד מסויים, כבר מתנהל חודשים ארוכים. היום, מסתבר, תהיה דחייה נוספת. אבל מה שמרתיח אותי במיוחד הוא הרקע לדחייה זו. הסתדרות עובדי המדינה החליטה כי לא תיתכן אפליה חמורה בין עובד המחזיק חשבון בבנק אחד לזה המחזיק חשבון בבנק אחר. ליבי עם עובדי המדינה על השכר הזעום שרובם מקבלים יחסית להשקעתם. יש לי מושג מסויים במה דברים אמורים שכן ישנם אי אלו עובדי מדינה וגמלאיהה במשפחתי. אבל לפחות דבר אחד שכחו בהסתדרות עובדי המדינה. שכחו שם על מה ולמה יש בכלל חשבונות באותם הבנקים ומדוע ומהיכן בכלל נכנס כסף לאותם החשבונות. בהסתדרות עובדי המדינה סבורים שבבכדי להאבק באפליה בין עובד לעובד יש להגביר את האפליה של מי שאינם מסוגלים לעבוד ולהשתכר למחייתם. עובד המדינה, בהגדרתו, אמור להיות משרת הציבור. הנפגעים ביותר כתוצאה מהשביתה הזאת, הם כאלה שלמענם מקבלים עובדי המדינה את משכורתם.

הדרך להפסיק את האפליה בין עובד לעובד בשירות המדינה לא יכולה לעבור דרך הגברת האפליה בין משרתי הציבור למי שנזקק לשירותיהם.

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי
*
תג(ים): , , , , , , , , , , . כתובת לשליחת TrackBack לפוסט זה
לפוסט זה ניתן להגיב בארבעה אופנים שונים: את כל התגובות לפוסט זה, ניתן לקבל גם ב תגובות לפוסט זה בRSS ערוץ RSS נפרד.

6 תגובות על מדובר באפליה חמורה בין משרת הציבור למי שנזקק לשירותיו

  1. מאת רונן גיל‏:

    את דווקא כן עניינית. ואפילו מאוד (כתמיד).

    אני סבור שגם אני די עייף או ליתר דיוק מותש מן המאבק הזה שלי / שלנו למען הזכות לחיים בכבוד בסיסי בלי שום צורך ו/או רצון לרמוס או להחריב אף אחד.

    מותש, כן.
    מתייאש – לא. עדיין לא.

  2. מאת חזי‏:

    אתה צודק.
    שביתה של עובדי ציבור, גם אם היא מוצדקת לחלוטין, צריכה להיות כזאת שלא תפגע במי שחייו תלויים בעבודתם. מעמדם זהה לזה של רופאים ועובדי הצלה, ולכן עליהם למצוא את הדרך לנקוט בעיצומים מבלי להשבית את השרותים החיוניים.

  3. מאת גלית‏:

    כל מלה בסלע.

    אכן תמיד כאשר מתקיימות השביתות הללו שרובן ככולן מטרתן חברתית, הן פוגעות באופן אבסורדי בנזקקים ביותר.
    מדינה אוכלת יושביה.
    השביתות הללו מזכירות לי עונש קולקטיבי שנותנת המורה, או במקרה זה עובדי המדינה מן אמירה כזו של נשבות ונחריב כדי לקבל שוויון.
    או אמירות בנוסח דפקו אותי? אני אדפוק אחרים ואעבור על כולם כמכבש, על כולם בלי הבחנה בשם השיוויון.
    אם דופקים אז לדפוק בשיוויון,
    חוץ מזה מן הסתם אתה מרגיש את העייפות הניכרת בכתיבה, אז אם לא הייתי עניינית, עמך הסליחה.
    אבסורד

  4. מאת ענת‏:

    רק שמור על עצמך, אל תיתן לאנשים אלו כל כך להשפיע עליך. אני יודעת
    שמדובר בכסף וכסף זה הרבה בחיים, הרבה מאוד אבל הבריאות יותר
    חשובה. מקווה שהשביתה שלהם תגמר בקרוב אם בהחלטתם או אם
    בהחלטת בית משפט. אגב אולי אפשר לפנות לבית משפט?….

  5. מאת רונן גיל‏:

    לא ממש יודע מאיפה להתחיל, אז אולי לפי הסדר….

    קודם כל תודה על התגובה.

    אני בהחלט שומר על עצמי כמה שאני מסוגל. האנשים הללו משפיעים עלי ועל גורלי (ולא רק שלי אלה של רבים אחרים) מכוח החוק שהעניק להם את הסמכות הזאת. לא מדובר כאן אך ורק בכסף. למרות שחלק נכבד ביותר מכך מתורגם בסופו של דבר בכסף הדרוש לשם הקיום עצמו בחברה פוסט מודרנית כשלנו, אבל חלק לא פחות חשוב הוא עצם ההכרה. נכון גם לעכשיו, בכל תקנות המוסד לביטוח לאומי בדבר נכות כללית, לא מופיעה המילה אוטיזם ולו פעם אחת בודדה.
    עומדת היום ותלויה עתירה לבג"ץ בעניין קצבאות נכות לילדים אוטיסטים, אולם גם כאן, ישנו לפחות טעם אחד לפגם היות וגם עתירה חשובה זו הינה בעניין קצבת נכות לילדים ולא בעניין קצבת נכות כללית. גם כאן ממשיך הקו המנחה שאינו מצליח להפנים כי ילד עם צרכים מיוחדים גדל להיות אדם בוגר עם צרכים מיוחדים לא פחות.
    בית המשפט יכול להיות, ואני מניח שיהיה, רק השלב הבא בהליך, אך ורק אם וכאשר אקבל דחייה סופית ומוחלטת מאת המוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, ההליך עוד יהיה הרבה יותר ארוך, אבל עד אז, אני לא ממש רואה כיצד מסוגל בית המשפט להגיש לי את הסעד הנחוץ.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>