שינוי גודל האותיות

בקשה קטנה:    הגעת לכאן, קראת, זה מעניין אותך? השאר/י קצת. אולי יהיה לך גם מה להגיד בתגובה.    הגעת לכאן, קראת, זה לא מעניין אותך? אנא, צא/י ואל תטריד/י. תודה מראש

מצוינים בשטח – 2007 (?) – פרק שני

בפוסט הקודם, הבאתי מספר נקודות מפרק שעסק בשילוב במערכת החינוך בשער הראשון של הספר "מצוינים בשטח – 2007 " ואת הביקורת שלי על נקודות אלה.
הפעם, אני עובר אל השער השלישי: הזכות להכשרה ותעסוקה (אשר כבר בכותרתו הושמטה המילה "התאמות" אשר מהווה חלק חשוב מזכות זו, עבור כל נכה) ואל הפרק אשר כותרתו "מרכז הכשרה רב תחומי לבוגרים עם תסמונת אספרגר – בית אקשטיין". אני אעסוק בפרק זה ובביקורת שלי על המופיע בו, בעיקר היות ובעבר הקרוב, התעניינתי בתכנית הזאת והיתה איזו תכתובת דוא"ל ביני ובין מנהלת המרכז… קצת פרטים על הסאגה הזאת – בהמשך…

המרכז הוא מסגרת יומית המפעילה תכנית הכשרה לקראת שילוב בעולם העבודה.
עמ' 93

שמו של המרכז הזה מעלה תמיההת אין קץ בראשי כבר הרבה זמן… המרכז נקרא "מרכז הכשרה רב תחומי לבוגרים עם תסמונת אספרגר". כבר משורת הפתיחה המתארת את התכנית אותה מפעיל המרכז, עולה אותה התמיהה – מה רב תחומי בתעסוקה בלבד? היות ואני בהחלט מאמין כי הפתרון ההולם הינו באמת רב תחומי ובאמת פתרום המתייחס לצרכיו, יכולותיו ורצונותיו של כל אדם בכל תחומי החיים, אני מוטעה בכל פעם מחדש כשאני נפגש בכותרת המרכז הזה, אשר מנסה למצוא פתרון לתחום העבודה, תוך הזנחה, כמעט טוטאלית של כל יתר תחומי החיים. בהמשך הטקסט בספר, מופיעה התייחסות מצומצמת לתחום החברתי (אשר העובדות מלמדות אותנו שהיא התצייחסות לאור ניסיון קודם שבו לא ניתן היה לדבר על פתרון הולם בשוק העבודה תוך התעלמות מוחלטת מן הצרכים החברתיים) אך עדיין אין כל התייחסות שם לצרכים בתחומים אחרים. זהו אינו מרכז רב תחומי כי אם מרכז הכשרה לתעסוקה!
אחת הסיבות שהביאו אותי להתעניין בתכנית ובמרכז הזה, היתה העובדה שמכותרתו, הוא מופנה אך ורק לאנשי תסמונת אספרגר. המרכז אינו רשאי, ואכן אינו עוסק באבחנות. אולם מעצם הכינויי הזה, עוסק המרכז בהבחנות, שלגבי דידי, הן הבחנות מיותרות ומזיקות. ייתכן, ואף סביר, שבהינתן תנאים יותר מתאימים ובהינתן התייחסות יותר נאותה, הפתרון הזה היה יכול להיות הולם לאנשים ברמת התפקוד הגבוהה של הספקטרום האוטיסטי. אולם ההבחנה הזאת בין תסמונות שונות, אינה מוסיפה להתייחסות הנכונה. היא גורעת ממנה. בדו"ח האבחון שלי, רשום במפורש כי הסיבה שאני אינני יכול להיחשב שאיש תסמונת אספרגר היא העובדה כי התחלתי לדבר רק בגיל שלוש. ואכן, אחד הקריטריונים לאבחנה ספציפית זו, הינו חוסר עיכוב ניכר קלינית בהתפתחות השפה. שאלה פשוטה: איזו רלוונטיות יש לעובדה כי שפתי החלה בעיכוב ניכר קלינית לפני 35 שנים, להכשרתי לתעסוקה היום???
יתרה מכך. ישנה הפרדה באבחנות הניתנות היום בתוך הספקטרום האוטיסטי, כך שאנשי הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, אם אינם עומדים בקריטריונים, לא יכולים, ממש כמוני "לזכות" באבחנה של תסמונת אספרגר הנחשבת לתסמונת עם רמת התפקוד הגבוהה ביותר בתוך הספקטרום האוטיסטי. ואילו במרכז זה, מחלקים את האנשים (שמשמו של המרכז עולה כי כולם "זכו" לאבחנה של אספרגר) לפי רמות התפקודֱ!
בשיחה מוקדמת יותר עם אחת המנהלות הקודמות של אותו המרכז שאלתי את השאלה הפשוטה מה פירוש "רב תחומי" בשם המרכז. תשובתה היתה כי המרכז הינו מרכז רב תחומי היות והוא מטפל באנשים עם תסמונת אספרגר בכל רמות התפקוד…

התכנית אורכת כשנה, ובמסגרתה מושם דגש על פיתוח וחיזוק כישורי חיים, מיומנויות חברה ותקשורת בינאישית, והכנה לשילוב בעולם העבודה.
עמ' 93

מה שאני קורא כאן הוא: במשך שנה, ננסה ללמד את האדם שנמצא בספקטרום האוטיסטי, בתפקוד ויכולות קוגניטיביות גבוהות, כיצד לשנות את חייו, כיצד לרכוש מיומנויות חברתיות הזרות לו ולדרכו וכיצד להפסיק להיות הוא עצמו אלא יהיה "קצת פחות אוטיסטי". אין כאן, במסגרת הדגשים של התכנית, שום דגש על הנגשת שוק העבודה לאדם שונה אשר חווה את העולם באופן שונה והוא בעל סגנון וצרכים שונים. אין, במסגרת הדגשים של התכנית, כל התייחסות להתאמות הדרושות בשוק העבודה, לענות לצרכיו המיוחדים של האדם, בכדי שזה יוכל לקלוט את האדם השונה ולממש את הפוטנציאל הטמון בו. מה שיש כאן, במסגרת הדגשים של התכנית, הוא נסיון להתאים את האדם לשוק העבודה במקום (כפי שדורשת אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות) להתאים את שוק העבודה אל האדם בעל הצרכים המיוחדים והיכולות הייחודיות. אין, בדגשים הללו כל כיבוד לכבוד האדם השונה. יש כאן רמיסת הכבוד הזה ביד גסה.

במסגרת התכנית נוצרת הזדמנות ראשונה לכל חבר להיפגש עם קבוצת השווים לו…
עמ' 93

מה שלא מוזכר כאן במפורש, הוא שמפגש זה, נעשה בואפן מודרך, ע"י אנשים, שאת מטרותיהם הצגתי קודם, ואשר ממש כפי שהחבר אינו מבין אותם, את התנהלותם ואת ראיית העולם שלהם, הם אינם מבינים דבר וחצי דבר מאלו שלו… ניהול קבוצת שווים אמיתית (על אחת כמה וכמה כשאנו עוסקים באנשים בוגרים) חייב להיות ניהול עצמי ולא מודרך. המרכז הזה, מעצם שמו, עוסק באנשים, אשר כבר בהגדרתם, הם אנשים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות ובעלי יכולות, לפחות מסויימות, לניהול עצמי ועצמאי – אם יינתנו להם הכלים המתאימים לכך! בעצם הגדרתה של קבוצת השווים הזאת, ככזאת הנזקקת להדרכה ע"י אדם מבחוץ, ישנה דגרגציה בכבודם והדימויי העצמי שלהם (שהטקסט בספר בעצמו, מעיד עליו כי לאור ההתייחסות של החברה הסובבת, הוא גם כך נמוך).

לאור זאת נבנית לכל חבר "תכנית תמיכות לשיפור איכות חיים" למיצוי הפוטנציאל הגלום בו.
עמ' 93

כל עוד המטרה תמשיך להיות, להפוך אותנו ליותר קרובים אל הנורמה, במקום להנגיש עבורנו את שוק העבודה ואת השירותים, מתוך קבלה והכרה בזכותנו הבסיסית להיות שונים, לא תוכל להתקיים איכות חיים טובה יותר ולא יוכלו להתממש היכולות והפוטנציאל שלנו. מיצוי הפוטנציאל כרוך בהתאמות, במענה מתאים לצרכים ובראש ובראשונה בכבוד לכבוד האדם שלנו ולזכותנו להיות שונים כפי שאנו.

בשלב ההכשרה מייחסים יותר משמעות לכישורי עבודה בסיסיים מאשר לסוג העבודה, כדי לתרגל את התכנים הנלמדים בתכנית (אינטראקציה עם האחראי והעמיתים לעבודה, מתן וקבלת ביקורת, ריכוז, קצב, עמידה בלוחות זמנים עצמאות וכד').
עמ' 94

זוהי התעלמות מוחלטת מן הצרכים המיוחדים המאפיינים את הספקטרום האוטיסטי כולו (כולל תסמונות כתסמונת אספרגר). לא רק שאף כאן, לא מוזכרות התאמות של שוק העבודה לצרכינו המיוחדים, אלא שכאן נאמר במפורש כי המטרה היא ללמד את האדם כיצד להיות לא הוא אלא מי שאינו ולהתאים את האדם לשוק העבודה, תוך ניסינות, מכל הכיוונים האפשריים, לכפות על האדם מסגרת של אינטראקציות, כללים ודיכוי צרכיו תוך התעלמות מוחלטת מן העובדה כי כל אלה זרים לדרכו וכי מענה שכזה מקטין (במקום להגדיל) את האפשרות למיצוי הפוטנציאל והגברת היכולות. שוב- נרמס הכבוד לכבוד האדם ולזכותו להיות שונה ולקבל את ההתאמות הדרושות לו בכדי לממש את הפוטנציאל הגלום בו.

המשתתפים הבשלים להשתלב בשוק העבודה עוברים ליחידת ההשמה של בית אקשטיין, שם מאתרים עבודה המתאימה ביותר ליכולותיו ורמת תפקודו של כל חבר.
עמ' 94

כחוט השני, עובר המסר הזה בכל הכיתוב בספר אודות התכנית הזאת. המטרה היא להתאים את האדם לשוק העבודה במקום לספק לאדם את ההתאמות הדרושות לו בכדי לממש את יכולותיו, תהינה יכולות אלה גבוהות ככל שתהינה…

כרגע מתבצע תהליך איתור של בוגרים נוספים עם אספרגר, אשר טרם הוכרו על-ידי משרד הרווחה אך מעוניינים להשתתף בתכנית.
עמ' 94

אני חוזר כאן על עצמי כמה וכמה פעמים, היות וחשוב לי להעביר את המסר ואת הרמיסה הבוטה המשתמעת מן המטרות של תכנית זו (ומן הדרך בה מנסים להשיג מטרות אלה) את כבוד האדם השונה.

במסגרת אותו תהליך איתור המתואר למעלה, הגעתי אל שיחת דוא"ל עם מנהלת המרכז המדובר. אביא כאן רק דוגמא קטנה. אין לי כאן כל מטרה להכפיש שמו של מישהו או ליצור עויינות כלשהי. כל מטרתי היא להצביע על העוול ולנסות להביא לתיקונו.
במסגרת אותה תחלופת דוא"ל כותבת אלי מנהלת המרכז, בין השאר:
אם הנך מעוניין לשמוע פרטים נוספים תוכל לפנות אלי בטלפון.

בתשובתי אני כותב בנקודה זו:
טלפון, בתקופה הנוכחית, לא לגמרי מתאים לי אבל מאוד הייתי רוצה פרטים נוספים.

בדוא"ל הבא כותבת מנהלת המרכז, בין השאר:
שוב, אשמח אם תיצור קשר… ומציינת שוב את מספר הטלפון.

אינני מעוניין לחשוף כאן את כל התכתובת (אותה שלחתי עם בקשה להסבר, אל מנכ"ל בית אקשטיין ב 23/11/2007 ועדיין לא קיבלתי כל תשובה) היות ושוב, אין בכוונתי להלבין פניו של איש. אני מקווה כי הדוגמא הקטנה שכן הבאתי כאן מצליחה להביע חלק קטן מן התחושה ומן הזלזול הצורם בצרכים מיוחדים.

בכל הפרק העוסק ב"מרכז הכשרה רב תחומי לבוגרים עם תסמונת אספרגר – בית אקשטיין" ובתכנית ההכשרה לתעסוקה של אותו המרכז, לא מופיעה המילה "התאמות" אפילו פעם אחת בודדה! זוהי השאיפה האמתית להופכנו לשווים. לא שווים בכבוד, בזכויות, בחובות ובהזדמנויות, אלא שווים בכל השאר. שווים בגלל ועל אף השונות שלנו. שווים באופן בו, בשל השונות שלנו, לעולם לא נצליח להיות שווים. שווים עד כדי רמיסת זכותנו הבסיסית להיות שונים בכבוד!
בלי לקבל אותנו כבעלי הזכות להיות שונים ובלי לספק את ההתאמות הדרושות לנו בשוק העבודה, לא ניתן לממש את הפוטנציאל הגלום בנו. ממש כמו כל נכה אחר, כל ניסיון להתאים אותנו אל שוק העבודה הוא רמיסה בוטה של כבודנו ושל כיבוד כבוד האדם שלנו. אני דורש כאן, ואמשיך לדרוש, כל עוד נשמה באפי, כי
המטרה הראויה היא אספקת התאמות בשוק העובדה לצרכים המיוחדים שלנו ולא להתאים אותנו לשוק העבודה תוך רמיסת כבודנו, יכולותינו והפוטנציאל הגלום בנו.

*
שייך לנושא(ים): אספרגר והספקטרום האוטיסטי, מערכות (חוסר) הפעלה
*
תג(ים): , , , , , , , , , , . כתובת לשליחת TrackBack לפוסט זה
לפוסט זה ניתן להגיב בארבעה אופנים שונים: את כל התגובות לפוסט זה, ניתן לקבל גם ב תגובות לפוסט זה בRSS ערוץ RSS נפרד.

2 תגובות על מצוינים בשטח – 2007 (?) – פרק שני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *